ת"א 4049/04

תקציר

התובע, מהנדס ומודד מוסמך, הגיש תביעה על סך 1,170,360 ₪ נגד משרד הביטחון בגין שירותי הנדסה. טרם הגשת כתב ההגנה הסכימו הצדדים להפחית את סכום התביעה לסך של 519,508.90 ₪, אותו ביקשה התובעת להגדיל בהפרשי ריבית והצמדה. התיק מינה מומחה שמונה על ידי בית המשפט שחוות דעתו הייתה אמורה להיות מכרעת עבור שני הצדדים. בעקבות חוות דעת המומחה, הסכימו הצדדים כי הנתבע ישלם לתובע סך של 180,000 ₪, מבלי לפגוע בטענות התובע, וכי התיק יוכרע בהתאם לממצאי המומחה. המומחה השיב לשאלות הבהרה של הנתבעת. לאחר מכן ביקש התובע פסק דין המבוסס על ממצאי וחישובי המומחה, אשר קבע כי הנתבע חייב לתובע סך של 390,277.08 ₪. הנתבע ניסה לחקור את המומחה, אך בית המשפט דחה בקשה זו וקבע כי היא מנוגדת להסדר הפרוצדורלי. בית המשפט הורה לנתבע לשלם את הסכום הנתבע בתוספת שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. הנתבע ערער, אך בהמשך הסכימו הצדדים לבטל את פסק הדין ולהגיש סיכומים בכתב לפסק דין חדש. בית המשפט נתן תוקף מכריע לממצאי המומחה. היא פסקה לטובת התובעת, אך קיזזה שני תשלומים ששולמו לתובע - האחד בשנת 1997 והשני ששולם לאחר ההסדר הפרוצדורלי בבית המשפט - מהסכום שהיא חייבת לתובע. עוד קבע בית המשפט כי התנהלות הנתבעת היוותה התנהגות בלתי הולמת והורה לה לשלם לתובעת שכר טרחת עורך דין מוגדל בסך 50,000 ₪. הסכום הכולל שחבה הנתבעת לתובעת לאחר ניכויים היה 390,277.08 ₪ בתוספת מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.7.1996 ועד התשלום בפועל.