ת"א 25318-01-13

תקציר

הסכסוך בין התובעת, מוסכת סוכנות רכב, לבין הנתבעת, יבואנית בלעדית של רכבי טויוטה, נסוב סביב סיום החוזה ביניהם. החוזה, שהיה תקף לשנים עשר חודשים וניתן לחידוש מדי שנה, קבע כי כל אחד מהצדדים יוכל לסיים אותו בהודעה מוקדמת של 90 יום מבלי לציין סיבה. הנתבעת לא הייתה מרוצה מתפקודה של התובעת במשך שנים, בעיקר בשל מכירות ושירות לקוחות לקוי. למרות אזהרות מרובות והזדמנויות לשיפור, התובע לא עמד באמות המידה של הנתבעת. בסופו של דבר, הנתבעת מימשה את זכותה לסיים את החוזה, תוך מתן הודעה מוקדמת של 90 יום. התובע טען כי הפיטורים היו שלא כדין ובחוסר תום לב, וטען כי הנתבע דרש השקעות בעסק ולאחר מכן סיים את החוזה זמן קצר לאחר מכן. עם זאת, בית המשפט מצא כי הנתבעת גילתה סבלנות וניסתה לסייע לתובע, והפיטורים לא נבעו מזדון. עוד נקבע כי החוזה אינו חוזה אחיד, ותקופת ההודעה המוקדמת בת 90 הימים סבירה. זאת ועוד, טענת התובעת כי המניע האמיתי מאחורי הפיטורין היה להיטיב עם סוכנות אחרת בבעלות הנתבעת לא הוכחה. ככלל, השופט פסק לטובת הנתבעים, דחה את תביעת התובעים והורה להם לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.