רע"א 408/23

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת רשות הערעור על תביעת פינוי רכוש. העותר טען כי לבית המשפט סמכות לשמור באופן מלא על זכויות הדייר, או לפנות את הדייר במלואו, כאמור בסעיף 132(א) לחוק הגנת הדייר. המשיב טען, לעומת זאת, כי פרשנותו של העותר שגויה וכי לבית המשפט נתונה סמכות לקבוע סעד מן היושר, שהוא סעד חריג, בכל מקרה לגופו. מדובר בסעד חלקי המותנה בדרישות מסוימות, כפי שנפסק בתיק קודם, "מיטב טלתא", המאפשר לבתי המשפט מגוון רחב של פתרונות לייעול הצדק. בית המשפט לא מצא פגמים בפסקי הדין הקודמים של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי והסכים עם החלטתו של האחרון כי יש להעניק סעד שוויוני חלקי לשוכרת, בתנאי שאם לא תתגורר בנכס יינתן צו פינוי. בקשת רשות הערעור נדחתה אפוא, וניתנה לשוכרת ארכה עד ליום 15.3.2023 להסדיר את ענייניה לפני הפינוי, תוך חיוב המשיבים לשלם למשיבים הוצאות בסך 12,500 ₪.