בש"פ 4971/08

תקציר

בקשת רשות הערעור נדחתה לאחר עיון מעמיק בכל החומרים הרלוונטיים. התיק עסק בהחלטה האם יש להחזיר חפצים שנתפסו לאחר 180 יום אם המשיב לא ביקש הארכה בתוך תקופה זו, כאמור בסעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי. למרות שבא כוח המבקש טען כי יש להחזיר את הנכס באופן אוטומטי ללא בקשה פורמלית, תוך הפניה למקרה קודם (פרידנברג), בית המשפט מצא פרשנות זו פגומה. במקום זאת, היא התייחסה לתקדימים כמו פסק דין חניון חיפה ופרשת עובדיה כדי להדגיש כי ניתן לשקול בקשות הארכה גם אם הוגשו באיחור, במיוחד אם החפצים משמשים ראיה בהליכים משפטיים מתנהלים. במקרה הנוכחי, המשיב אכן הגיש בקשה להארכת מעצר לפני שהמבקש ביקש את ההחזרה, וכבר הוגש כתב אישום חמור נגד המבקש, שעניינו הכסף שנתפס כראיה. נסיבות אלה הצדיקו את השארת החזקה בפריטים למרות הגשתה המאוחרת של בקשת ההארכה. עוד ציין בית המשפט כי טענות נוספות של המבקש צריכות להיבחן בבית המשפט הפרוצדורלי המטפל בתיק שביסודו, ולא בהליך ערעור זה. משכך, בשיקולים אלה, בקשת רשות הערעור נדחתה על הסף.