ע"פ 5448/90
פסק-דין עליון
תקציר
בית המשפט העליון דחה ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לפסול עצמו מלדון במשפט רצח. בקשת הפסילה התבססה על אירוע שבו היו מעורבים בא כוח המערער והשופטים בתיק אחר. לדברי הפרקליטה, השופטת הביעה כלפיה "תרעומת נפש מוחלטת", ואילו השופטים טענו כי דנו רק בקשיים שגרמה התנהגותה של היועצת. בית המשפט העליון קבע כי התנהגותו של היועץ גררה את תגובת השופטים, ודבריהם מותרים ומרוסנים. נפסק כי אין די בתחושה סובייקטיבית של משוא פנים מצד הסניגור כדי לבסס חשש למשוא פנים, במיוחד כאשר היא אינה מבוססת. בית המשפט קיבל את הבטחת השופטים כי המערער יזכה למשפט הוגן ודחה את הערעור, בתקווה שכל הצדדים יתנהלו כראוי במהלך המשפט הקרוב. מקרה זה מדגיש את החשיבות של היעדר משוא פנים שיפוטי ואת גבולות ההתנהגות המקובלת של עורך דין במהלך הליכים משפטיים.
חקיקה מקושרת
ע"פ 5448/90 שמואל קריב נ' מדינת ישראל, עליון (21.1.1991)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.