עב"ל 33156-11-20

תקציר

הערעור בעניין הזכאות לגמלת דמי שמירת הריון לפי סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי נדחה לאחר בחינה מעמיקה של המקרה. המסגרת החוקית קובעת כי על מנת שאישה תוכל לתבוע גמלה זו, עליה להוכיח מצב רפואי הקשור להריון המסכן אותה או את עוברה, בכפוף לאישור רפואי. עם זאת, תקדים פסיקה מאפשר למוסד לביטוח לאומי לערער על התעודה, ואם מתעוררות מחלוקות, בית המשפט מסתמך על המומחה הרפואי שלו לפתרון. במקרה זה פירט המומחה כי תנאיה של המערערת, אף שעוררו קשיים, לא עמדו ברף החוקי לסיכון ההיריון. מסקנותיו של המומחה, שהוערכו כמכריעות בשל מעמדו, הועדפו על פני תעודת הרופא המטפל. גם טענת המערערת כי המומחית התעלמה מההשפעה המצטברת של מצבה (סימביוליזה ואנמיה) נדחתה, שכן המומחה העריך כל מצב בנפרד וביחד. כתוצאה מכך, לא נמצא צורך במומחה רפואי נוסף. ההחלטה, שניתנה ללא נוכחות הצדדים, הסתיימה בדחיית הערעור ללא צו להוצאות.