בש"פ 4053/09

תקציר

נגד העותר, תושב רצועת עזה, הוגש כתב אישום המייחס לו 11 עבירות ביטחון. הוא טען כי הודאתו, הראיה העיקרית נגדו, הושגה בשיטות חקירה אסורות, לרבות אלימות פיזית ואיומים. הוא ביקש גישה לחומרים מסווגים כדי לתמוך בטענותיו ולהבטיח משפט הוגן, במיוחד הקלטות חקירה, מסמכי מודיעים ואישור לשיטות חקירה. מנגד, טענה המדינה כי לא נעשה שימוש בכוח וכי החומרים המסווגים אינם מבססים את טענות העותר. השופט בחן את החומרים החסויים ומצא כי הם נופלים תחת תעודת החיסיון, ודחה את העתירה, למעט מסמך אחד בפרפרזה שנמסר להגנה. השופט קבע כי החומרים אינם חיוניים להגנתו של העותר, וכי מסירת יתר המידע המסווג תפגע בביטחון המדינה. זאת ועוד, השופט ציין כי החומרים החסויים אינם תומכים בטענות העותר בדבר שיטות חקירה פסולות. לפיכך, העתירה נדחתה, למעט מסמך בפרפרזה, בנימוק שהפגיעה הפוטנציאלית בביטחון המדינה עולה על התועלת להגנתו של העותר.