ע"א 56872-01-20

תקציר

השופט, ערפאת טאהא, החליט לדחות את הערעור. המערערת טענה כי המשיב, שניהל חברה שייבאה ושיווקה קפה, פעל בחוסר תום לב ונטל סיכונים בלתי סבירים בכך שהתקשר בחוזה עם החברה של המערערת, נוכח מצבה הכלכלי הרעוע של החברה של המשיב באותה עת. עוד טענה המערערת כי המשיב הבריח נכסים מהחברה והעדיף נושים אחרים. עם זאת, השופט מצא כי טענות אלה לא הועלו בבית משפט קמא ולכן לא ניתן לדון בהן כעת. השופטת גם לא מצאה כל ראיה לכך שהחברה של המשיב פרעה את חובותיה של המערערת או כי הייתה העברת נכסים או המשך פעילות עסקית בין החברה של המשיב לבין חברה אחרת בבעלות המשיב. זאת ועוד, קיבלה השופטת את קביעתו של בית משפט קמא כי המערערת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את הסיכון הבלתי סביר או חוסר תום הלב של המשיב בעת ההתקשרות. כמו כן, לא נמצאו ראיות להתנהלות רשלנית או חסרת תום לב מצד המשיב כדי להצדיק הטלת אחריות אישית. לפיכך נדחה הערעור, והמערערת חויבה לשלם למשיב הוצאות בסך 15,000 ₪. השופט ש' אטרש והשופט ט' נסים שי הסכימו עם ההחלטה.