פ"ה 9474-09-19

תקציר

המחלוקת נסובה סביב פיטוריו של מורה לחינוך גופני, המועסק על ידי מועצה מקומית, בשל קיצוץ לכאורה בשעות ההוראה בשני בתי ספר תיכוניים. בית הדין מוצא כי הפיטורים היו שלא כדין, תוך ציון מספר פגמים בהליך. ראשית, ההחלטה להדיח את המורה התקבלה לפני שהתקיים השימוע, ולא נמסר למורה הסיבות האמיתיות לפיטוריו. שנית, המועצה לא שקלה אפשרויות אחרות, כגון העברת עובדת אחרת - כלתו של ראש המועצה - כדי לפנות מקום למחליפו של המורה. המחליף, שלא היה כשיר ללמד חינוך גופני, נבחר ללא שימוע או דיון ראוי, וההחלטה לשבץ אותו בתפקיד המורה התקבלה מראש. בנוסף, תהליך הקיצוץ של המועצה היה מוטל בספק, שכן מורים רבים שפוטרו נקלטו מחדש, מה שמצביע על היעדר קיצוצים רוחביים אמיתיים. בית המשפט גם לא מצא ראיות לשיקולים פוליטיים פסולים או ליריבות בין משפחת המורה לבין ראש המועצה. למרות ליקויים אלה, בית הדין קבע כי החזרתו של המורה אינה מוצדקת בשל איחורו בהגשת התביעה ובמציאת עבודה חלופית. עם זאת, המורה היה זכאי לפיצוי בגין אובדן השתכרות, שעמד על ארבע משכורות מלאות בסך 44,800 שקל, לצד שכר טרחת עורך דין בסך 7,000 שקל. התביעה נגד המורה המחליף ואשתו, שייתכן שנפגעו מהחלטת ההחזרה, נדחתה מאחר שלא היו מעורבים בהליך הפיטורים. לשני הצדדים יש זכות לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי בתוך 30 יום.