ת"א 1504/09

תקציר

התובע, אלירן עטיה, תבע את מעסיקו, הנתבע מס' 1, ואת הנתבעת מס' 2, החברה שערכה את אימוני הקרב מגע שלו, לאחר שנפגע במהלך ההכשרה האמורה. עטיה טען כי פציעתו נגרמה כתוצאה מרשלנות שני הנאשמים, שכן היא אירעה לאחר שנקרא לחזור להתחרות בקרב של שניים על אחד, שבעקבותיו הופל ארצה. הנתבעים טענו כי התנהגותם לא חרגה מסטנדרט הטיפול הסביר, וכי פציעתו של עטיה נבעה מהסיכונים הרגילים הכרוכים באימוני קרב מגע. בית המשפט פסק לטובת התובע וקבע כי הנתבע מס' 2 אחראי לנזקו של התובע. הראיות הראו כי התובע אכן היה מעורב בקרב של שניים על אחד, שלא היה חלק רגיל מתוכנית האימונים. יתר על כן, הפלת יריבים לקרקע גם לא הייתה תרגול מותר בקורס הכשרה ספציפי זה. גורמים אלה היוו חריגה מסטנדרט הטיפול הנדרש והוכיחו רשלנות מצד הנתבעת מס' 2. בנוסף, בית המשפט מצא כי פגיעתו של התובע קשורה סיבתית לאימון הרשלני. מנגד, פסק בית המשפט לטובת הנתבע מס' 1, ולא מצא כל ראיה לרשלנותם. כמעסיקה, חבה הנתבעת מס' 1 לעטיה חובת זהירות מוגברת, אך זו לא השתרעה על אחריות מוחלטת. בית הדין הגיע למסקנה כי הנתבעת לא בחרה גוף מתאים להכשרת עובדיה ולכן לא ניתן להטיל עליה אחריות לנזקי התובע. בית המשפט פסק לתובע פיצויים בסך 198,378 ₪, שכללו פיצויים בגין הפסדי השתכרות, כאב וסבל והוצאות. סכום זה הופחת על ידי קצבאות המוסד לביטוח לאומי שקיבל עטיה, וכתוצאה מכך נפסק פיצוי סופי בסך 151,776 שקל. נאשם 2 חויב לשלם סכום זה, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין, בסך 43,819 ₪, בתוך 30 יום. בתוך כך, חויב התובע לשלם לנתבעת מס' 1 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 8,500 ₪.