ת"א 38220-10-19

תקציר

בית המשפט החליט להאריך את המועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין שניתן נגדה שלא בפניה ביום 21.1.2020. הבקשה הוגשה ביום 16.8.20, מחוץ למגבלת 30 הימים, בשל דחיית מועד הפגרה בעקבות משבר הקורונה, ועל כן תידון לגופה. למרינה אין זכאות אוטומטית לביטול פסק הדין, ובית המשפט יחליט אם להפעיל את שיקול דעתו לעשות כן. בית המשפט מקבל את הסברה של מרינה לאי הגשת כתב הגנה – לפיו האמינה בתום לב שהעניין מטופל על ידי נתבע אחר – כמניח את הדעת. לכן, ייבחנו סיכויי הצלחת ההגנה שלה. מרינה טוענת כי היא מוגנת על פי חוק הערבות וכי על התובעת לפרוע תחילה את החייבת העיקרית, החברה, בטרם תבקש ממנה פירעון. עוד היא טוענת כי התובעת לא הצליחה לצמצם נזקים על ידי השבת סחורה שלא נמכרה. בית המשפט מוצא כי אם תוכח, טענתה של מרינה כי חתמה על הערבות מבלי להבין את השלכותיה, עשויה להוות הגנה תקפה. השופט מורה למרינה לשלם את הוצאות התובע שנגרמו עד כה, וכן פיקדון לכיסוי הוצאות ההליך, שישולמו עד ליום 22.11.20. אם תשלומים אלה יבוצעו, מרינה תוכל להגיש הגנה עד 10 בדצמבר 2020. אם לא, פסק הדין יעמוד. הסכום הכולל בו חייבת מרינה עומד על 10,000 ₪, כאשר 3,000 ₪ מיוחסים להוצאות התובעת בגין האיחור בהגשת הבקשה.