צ"ה 40120-11-22

תקציר

בית המשפט דוחה את טענת האכיפה הבררנית מאחר שהמשיבים לא הביאו ראיות למרות שניתנה להם ההזדמנות לעשות כן. המבקשים, לעומת זאת, עשו מאמץ לאתר את העבריינים, הדביקו אזהרות וזימונים ללא הצלחה. המבקשים גם מילאו את התנאי לפיו לא יוכלו למצוא את המבצעים בעת ביצוע העבירה. כמו כן, האינטרס הציבורי ישרת את הריסת המבנים. השארת המבנים הבלתי חוקיים תיצור כאוס תכנוני ותתגמל את מי שמזלזל בחוק. עוד מדגיש בית המשפט כי אין בסמכותו להתערב בהחלטה בדבר העתקת המשיבים וכי המחוקק אינו מתנה הוצאת צווי הריסה במתן מקום מגורים חלופי. טענות המשיבים כי הפתרון המוצע אינו ישים לא הוכחו. בקשת ההריסה עומדת בדרישות, והתנהלות המשיבים לאורך כל ההליך מצדיקה את החובה לשלם את הוצאות המבקשים. לפיכך, בית המשפט מורה על הריסת המבנים וקובע את 1.3.2024 כמועד כניסת הצווים לתוקף, עם אפשרות לבצע את ההריסה בעצמם אם המשיבים לא יעמדו בהן. כן נדרשים המשיבים לשלם את הוצאות המבקשים.