גמ"ר 3211-07-13

תקציר

בפסק דין זה פוסק השופט את קבילותה של הודעה שמסר הנאשם בזירת תאונת דרכים שגרמו, בה נפצע הולך רגל באורח אנוש. ההצהרה נגבתה מבלי ליידע את הנאשם על זכותו להיוועץ בעורך דין – פגיעה בזכויות הנאשם. עם זאת, השופט קובע כי ניתן לקבל את ההצהרה כראיה. הם מצדיקים זאת בהפניה לפסקי דין קודמים שקבעו כי הפגיעה בזכות להיוועץ בעורך דין אינה מובילה בהכרח לפסילת ראיות. השופט שוקל את האינטרסים של זכותו של הנאשם למשפט הוגן מול חשיפת האמת, מאבק בפשיעה והגנה על שלום הציבור. מסקנתם היא כי במקרה זה, אי יידוע הנאשם בדבר זכויותיו לא פגע באופן מהותי בזכותו למשפט הוגן משום שהנאשם לא היה במעצר, נמסר לו על זכות השתיקה ומסר את העדות באופן חופשי. זאת ועוד, הנאשם לא העיד ולא ניסה לשנות את גרסתו גם לאחר שנודע לו על זכותו להיוועץ בעורך דין, וניתנה לו הזדמנות שנייה לעשות כן. ככלל, השופט רואה בכך הפרה מינורית שאינה משפיעה על קבילות הראיות.