עמ"ת 6964-02-21

תקציר

בית המשפט החליט כי יש די ראיות כדי לבסס בסיס תיאורטי לעבירות המיוחסות למערער. ההחלטה התקבלה על יסוד העובדה שהמערערת שכרה את הבית בו נמצאו סמים, תיאמה את שהותם של אחרים בבית והשאירה להם מפתח. בית המשפט ציין כי חזקת הידיעה הקונסטרוקטיבית ניתנת לסתירה על ידי המערער, אך הוא לא סיפק כל הסבר חלופי סביר בחקירותיו, אלא בחר לשתוק. שתיקתו של המערער, בשילוב הראיות הנסיבתיות, תומכות בחזקה כי ידע על הסמים. עוד ציין בית המשפט כי טענות לאכיפה בררנית נדונות בדרך כלל במהלך הדיון בתיק העיקרי, אך במקרה זה נקבע כי לא היו שרירותיות או שיקולים שאינם קשורים זה לזה בהחלטה להגיש כתב אישום נגד המערער, ולא הותיר מקום לדיון בשלב זה. בעוד השופט הכיר בפער ביחס למערער לעומת אחרים הנוכחים בדירה, הוחלט כי יש לבחון זאת במהלך ההליך העיקרי, יחד עם כל אי התאמה אחרת, לאחר קבלת הדו"ח המוזמן. לפיכך, הערעור נדחה, והבסיס התיאורטי לאישומים נגד המערער אושר.