הפ"ב 18663-11-20

תקציר

פסק הדין הנדון עוסק בבקשה לביטול פסק בורר לפי סעיפים 24(5) ו-24(6) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968. סעיף 24(5) מתייחס למקרים בהם הבורר לא הכריע בעניין שהוגש להכרעה, ואילו סעיף 24(6) מתייחס לחובתו של הבורר לנמק את פסק הבוררות. המבקש, שלא היה שבע רצון מפסק הבורר, טען כי הבורר לא הכריע בכל העניינים שהוגשו ולא סיפק הנמקה מספקת. עם זאת, בית המשפט מצא כי טענות אלה הן במהותן ערעוריות במהותן ואינן מהוות עילת ביטול. השופט קבע כי החלטת הבורר לדבוק בכתבי הטענות המקוריים ולהחריג עניינים העלולים להשפיע על צדדים שלישיים היא החלטה סבירה, וכי פסק הבוררות מספק "שלד כללי מספיק של הנמקה" כדי לעמוד בדרישות הסכם הבוררות. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי הסכם הבוררות עצמו הגדיר בבירור את היקף העניינים שהובאו להכרעה, ופסק הבורר התייחס כראוי לסוגיות אלה. משכך, בקשת הביטול נדחתה, ופסק הבורר אושר לפי סעיף 28 לחוק הבוררות. המבקש חויב בכיסוי הוצאותיו ושכר טרחת עורך דינו של המשיב הראשון, בסך 20,000 ₪.