ת"צ 11841-02-10

תקציר

מדובר בפסק דין בתביעה ייצוגית נגד מספר קופות חולים בישראל בגין הטעיית לקוחותיהן בנוגע לכשירותם של הרופאים המספקים שירותים במסגרת תוכניות הלקוחות. לטענת המבקשים, הקופות הציגו רופאים שאינם מומחים בתחומם, בעיקר בפריפריה. הם ביססו את טענותיהם על חוקי הגנת הצרכן, וטענו כי התנהגות מטעה זו מפרה את החובה החקוקה לספק מידע נכון למטופלים. בנוסף, טענו המבקשים לעשיית עושר ולא במשפט, רשלנות ופגיעה באוטונומיה, וביקשו סעד כספי ופיצוי בגין עוגמת נפש. בקופות החולים הכחישו את הטענות הללו. לאחר משא ומתן הגיעו הצדדים להסכם פשרה, במסגרתו הסכימו קופות החולים לתקן את ההגדרות של רופאים המתמחים בתחומים מסוימים ולהימנע מהגדרת רופאים שאינם מומחים כמומחים. הם גם הסכימו להקצות סכום כולל של 30 מיליון שקל על פני חמש שנים לקידום התמחות והכשרת רופאים, בעיקר בפריפריה. בית המשפט אישר הסדר זה, ומצא אותו ראוי, הוגן וסביר, תוך התחשבות גם בקשיים בהוכחת טענות המבקשים. ההסדר, שיפורסם בשני עיתונים יומיים, מחייב את קופות החולים להגדרות ברורות של התמחויות רופאים ומקצה כספים לשיפור הנגישות לטיפול רפואי מומחה ברחבי הארץ. בית המשפט אישר גם את שכר טרחת עורכי הדין המומלץ למבקשים, עם תיקון קל. פסק דין זה מאשר למעשה את הסדר הפשרה ומבטל את המועדים שנקבעו מראש.