ע"א 417/75

תקציר

עניינו של עובד שנפגע אשר ערער על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין תאונת העבודה שאירעה במפעל המשיב, בה נפגע העובד לאחר שהחליק ונפל מחוסר הכרה על הרצפה הרטובה והמלוכלכת. בית המשפט המחוזי מצא את המשיבה אחראית לתאונה אך ייחס גם לעובד 20% אשם בכך שלא היה זהיר מספיק. עם זאת, בית המשפט העליון פסק לטובת המערערת, בקובעו כי מעשיו של העובד היו שגרתיים ותקינים, ומשכך, המשיב אשם לחלוטין בכך שלא נקט אמצעי זהירות למניעת תאונות מסוג זה, במיוחד בהתחשב באופי סביבת העבודה של העובד. כמו כן, בית המשפט העליון דן בחישובי הפסדי השתכרות של העובד בעבר ובעתיד, והסכים עם שיטתו של בית המשפט המחוזי להשוות את שכרו של העובד לשכרו של עובד אחר מאותו סוג. בית המשפט הסכים גם עם הפיצוי שנפסק למערערת, שכלל ריבית על הסכום שנפסק, וקבע כי המשיב יישא בהוצאות הערעור, לרבות אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין. בעיקרו של דבר, בית המשפט העליון קיבל את הערעור, תוך שהוא מסיר את האשם התורם המיוחס לעובד ומגדיל מעט את סכום הפיצוי, יחד עם שיעורי הריבית ושכר הטרחה הנלווים. סכום פסק הדין הסופי, כולל הסכום הנוסף לחודש אפריל 1975, היה כ-25,172 ש"ח.