סע"ש 19308-07-16

תקציר

התובע, עובד הנתבעות - שתי חברות לאספקת כוח אדם - הגיש נגדן תביעה בגין זכויות עבודה שונות. התביעה ביקשה לקבל בחזרה את הפרשי השכר, גמול בגין עבודה בשעות נוספות, פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה, פדיון חופשה שנתית, דמי חגים, דמי הבראה ופיצוי בגין אי הודעה לעובד על תנאי העסקתו. הנתבעים לא הגישו תצהירים ולא העידו במהלך ההליך. בית הדין פסק לטובת התובע, והגיע למסקנה כי הנתבעים פעלו כמעסיקים משותפים ולא סיפקו לתובע את תגמולי העבודה המגיעים לו. נפסק כי טוטאל מיקור חוץ, הנתבעת השנייה, אחראית לזכויות ההעסקה של התובע, לרבות אלו שנצברו בתקופה בה הועסק באופן רשמי על ידי הנתבעת הראשונה. החלטה זו התבססה על חוק הגנת השכר, הקובע כי מעסיק חדש אחראי לתשלום שכר המגיע ממעסיק קודם. בית המשפט החיל את צווי ההארכה בענף הבנייה על העסקתו של התובע, שכן נמצא כי הוא עבד באתר בנייה וביצע עבודות כפיים לאורך כל תקופת עבודתו. כתוצאה מכך, התובעת הייתה זכאית להטבות שונות על פי צווי ההארכה האמורים. השופטת הסכימה עם טענת התובע כי העסקתו הופסקה בשל נסיבות שאינן בשליטתו, קרי פקיעת אשרת העבודה שלו, ולכן הוא זכאי לפיצויי פיטורים. בית המשפט הורה לחברת טוטאל מיקור חוץ לשלם לתובע פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה, פדיון חופשה שנתית, דמי חגים, דמי הבראה ופיצוי בגין ימי מחלה. בנוסף, בית הדין מצא את הנתבעים אשמים בכך שלא הודיעו לתובע על תנאי העסקתו והורה להם לשלם פיצויים בגין הפרה זו. הנתבעים חויבו במשותף לפצות את התובעת בגין הפרשי שכר שנבעו מחישובי שעות נוספות שגויים ואי תשלום שכר מינימום כמפורט בצו ההארכה. לבסוף, פסק בית המשפט לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. פסק הדין חייב את הנתבעים לעמוד בהתחייבויות כספיות אלה בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, שניתן בהעדר הצדדים ביום 22.7.2018.