עת"מ 56069-02-15

תקציר

העותר, בן העדה הקראית, ביקש למנוע את בנייתו מחדש של מבנה סמוך לבית הכנסת, בטענה כי ההחלטה לבנות מחדש לא הביאה בחשבון את הפגיעה שתגרום למורשתם. הם טענו כי מדובר בהליך שרירותי וחסר הצדקה, וטענו כי רגשותיהם הדתיים ייפגעו על ידי המוסד האורתודוקסי הסמוך. עם זאת, בית המשפט קבע אחרת, וקבע כי החלטת ועדת התכנון הייתה סבירה והתבססה על קידום צרכי ציבור, תוך שהוא מציין גם כי העותרת לא התנגדה להקמת המבנה אלא לשימושו המיועד. כמו כן הודגשה שקילתה המעמיקה של הוועדה את טענות העותר, שכללו ויתורים מסוימים. בית המשפט הדגיש כי אין הוא צריך להחליף את שיקול דעתו בשיקול הדעת של רשויות התכנון, וההחלטה לבנות מחדש את המבנה כפי שעמד היסטורית הייתה סבירה. בנוסף, טענות העותר בדבר מטרדים במהלך הבנייה ולאחריה טופלו על ידי הוועדה, אשר בחנה אותן לעומק ושקלה אותן באופן ענייני. בית המשפט דחה גם טענות הנוגעות לפגמים בהליך התכנון ולשינוי מדיניות התכנון, וקבע כי קולה של העותרת נשמע והתנגדויותיה נשקלו. כמו כן, נקבע כי העתירה הוגשה באיחור משמעותי, תוך גרימת נזק פוטנציאלי לצדדים שלישיים המעוניינים בקידום הפרויקט. בסופו של דבר, העתירה נדחתה, והעותר חויב לכסות את הוצאות המשיבים.