בג"צ 4912/10

תקציר

העתירה, שעניינה פעילותה של מחצבה הממוקמת בשטח B, נדחתה. על פי הסכם הביניים, כללי הקמת המחצבות בשטח C אינם חלים על שטח זה, דבר היוצר מצב משפטי שלא ניתן להתעלם ממנו, למרות הקשיים הפוטנציאליים שהוא עלול להציב. בית המשפט מקבל את טענת המשיבים כי אין בסיס לחייב את המדינה להעלות את נושא המחצבה בדיונים עם הרשות הפלסטינית, שכן הדבר מצוי במישור הפוליטי, שבו נתון למדינה שיקול דעת רחב. בנוסף, טענת העותרים בדבר ההשלכות הסביבתיות של פעולת המחצבה נעדרת תשתית עובדתית, ולא נמסרו פרטים לביסוס טענות אלה. בית המשפט מדגיש כי על העותרים לספק תשתית בסיסית לטענותיהם, דבר שלא היה במקרה זה. יתר על כן, סדרי העדיפויות של הרשויות באכיפה בשטח C מוקנים בדרך כלל לשיקול דעת רחב, ובית המשפט אינו מוצא מקרה זה חריג דיו כדי להצדיק התערבות. המדינה אישרה כי מתבצעות פעולות פיקוח ואכיפה בנוגע לפעילות המחצבה מעבר לשטח C. לפיכך, העתירה נדחית, והעותרים חייבים בתשלום הוצאות בסך 15,000 ₪ לחמשת המשיבים הראשונים.