ב"ש 7230/04

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים בעניין עיון בחומר חקירה בתיק בו הואשם המערער במעשה מגונה במתלוננת ששירתה במשמר הגבול. השאלה המרכזית היא האם יש לאפשר לבא כוח המערער גישה ליומנה של המתלוננת, הכולל פרטים אישיים ואינטימיים, לצורך ההגנה. היומן מחולק לחלקים, שחלקם הועברו לעיון בא כוח המערער וחלקם לא. בית המשפט קבע כי החלקים שכבר נגישים להגנה יכולים להישאר כאלה, שכן הם אינם גורמים נזק מופרז למתלונן. בנוסף, יועמדו לרשות ההגנה גם חלקי היומן הנוגעים לעדותה של המתלוננת בכתב האישום. עם זאת, קטע אחד ספציפי המפרט את החוויה האינטימית והאישית של המתלוננת, שאינו רלוונטי לאישום או להגנה, יישאר בלתי נגיש. זאת, בשל שיקולי פרטיות, שכן חשיפתה תגרום לפגיעה חמורה בצנעת הפרט העולה על התועלת להגנה. בית המשפט מתח ביקורת על המשיב על כך שלא הגן כראוי על האינטרסים של המתלוננת ועל כך שלא הבחין בין קטעים רלוונטיים ולא רלוונטיים ביומן. ככלל, פסק הדין חותר לאזן בין זכותו של המערער למשפט הוגן לבין זכותו של המתלונן לפרטיות, תוך הדגשת הצורך בעיון מעמיק בחומר תוך שמירה על האינטרסים של כל הצדדים המעורבים.