ת"א 9262-01-21

תקציר

בית המשפט פסק לטובת התובעים בתביעתם נגד הנתבע בגין עשיית עושר ולא במשפט. התובעים בנו תוספת בקומת הקרקע של בניין מגוריהם, אשר הנתבעת, המתגוררת מעליהם, החלה להשתמש בה בשנת 2020 מבלי לשלם לתובעים. בית המשפט קבע כי ההתעשרות של הנתבע לא הייתה צודקת, שכן הוא ידע בעת רכישת דירתו כי יהיה עליו לשלם לתובעים עבור התוספת אך כעת דוחה את דרישתם. עוד מצא בית המשפט כי טענת הנתבע כי עלות התוספת נכללה במחיר רכישת דירתו אינה נתמכת בראיות מספיקות. בית המשפט מינה מומחה להערכת שווי התוספת, אך מאחר שהערכתו חרגה משמעותית מהסכום הנתבע על ידי התובעים, בחר בית המשפט שלא לאמצה. במקום זאת, קבע בית המשפט את שווי ההטבה כ-80 אלף שקל על סמך מספר ראיות. בית המשפט דחה גם את תביעת הקיזוז של הנתבעת לדמי שימוש, שכן היא לא הוכחה והנתבעת מעולם לא פנתה לתובעים בעניין זה. משכך, הורה בית המשפט לנתבעת לשלם לתובעים סך של 80,000 ₪, בתוספת ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה, וכן שכר טרחה והוצאות שונות. סכומים אלה ישולמו בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, או שייגרמו להם הפרשי ריבית והצמדה מיום מתן פסק הדין. לשני הצדדים יש זכות לערער על ההחלטה.