ת"א 8188/06

תקציר

התובע, קבלן במקצועו, התקשר עם הנתבעת בשישה הסכמים בשנים 2002 ו-2003 לביצוע פרויקטים של בנייה באזורים שונים בירושלים. התובעת הגישה בחודש יוני 2004 דין וחשבון סופי עבור העבודות שנכללו בהסכמים אך לא קיבלה את מלוא התשלום, מה שהוביל אותה להגיש תביעה. התביעה נגעה לעבודות נוספות שלא נכללו בהסכמים המקוריים, וכן לעבודות שתומחרו אך לא אושרו על ידי הנתבעת. הנתבעת טענה מנגד כי התובעת לא ביצעה חלק מהעבודות המוסכמות. בית המשפט מינה מומחים שיעריכו את התביעות ויכמתו את העבודות והעלויות הנוספות. חוות הדעת וההבהרות של המומחים, לצד הסכמת הצדדים לקבל חוות דעת אלה, צמצמו באופן משמעותי את היקף המחלוקות העובדתיות. הסוגיות העיקריות שנותרו להכרעת בית המשפט היו כמויות העבודה שבוצעו והתשלומים הנובעים מכך, וכן מספר שאלות משפטיות הנוגעות למע"מ, ריביות ומועדי תשלומים. בית המשפט קבע כי על הנתבעת לשלם לתובע עבור העבודות הנוספות כפי שכומתו על ידי המומחים. בית המשפט אף הורה לנתבעת לשלם מע"מ על סכומים אלה, כפי שהיה נהוג ומוסכם בהתקשרויות חוזיות מסוג זה. עוד קבע בית המשפט כי יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית לחיובים החוזיים ממועד ביצוע העבודה, למעט חריגים בודדים, כדי לשמור על ערכה הריאלי של ההתחייבות החוזית. שיעורי ריבית אלה יחושבו על פי החוק, החל מ-90 יום לאחר סיום העבודה. באשר לתביעת התובעת לריבית פיגורים בגין פיגור בתשלומים בגין פרויקט ואדי ג'וז, דחה בית המשפט את התביעה בשל היעדר קשר סיבתי וראיות התומכות בה. גם טענת התובעת כי יש לפצות אותה בגין "ניהול מתמשך" נדחתה מאחר שהיא לא נכללה בתביעה המקורית, והתובעת לא הביאה ראיות מספיקות לתמוך בה. בית המשפט הורה לנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 12% מהסכום לתשלום, בהתחשב בהצלחה החלקית של התובע בתביעה. לבסוף, קבע בית המשפט כי על הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים שצוינו על ידי המומחים, לרבות מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית, וקבע לוח תשלומים של שישה תשלומים. פסק הדין ניתן לטובת התובעת, והנתבע חויב לבצע את התשלומים בהתאם.