ע"א 338/73

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך בין רוכשי דירות בבית משותף לבין הקבלנים שמכרו להם את הדירות. הרוכשים תבעו את הקבלנים להרוס משרד שנבנה שלא כדין בין עמודי הבית, בניגוד לתוכנית הבנייה המפורטת. בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום פסקו שניהם לטובת הרוכשים. הקבלנים ערערו לבית המשפט העליון וטענו כי החוזים אינם אוסרים על בניית המשרד וכי לרוכשים אין זכות להתנגד. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את הערעור. לטענת בית המשפט, פעולות הקבלנים לא היו בתום לב, שכן הם לא יידעו את הרוכשים על השינוי בתוכנית הבנייה ורשמו את הבית המשותף ללא ידיעתם. בית המשפט הדגיש כי ערכה של דירה חורג מעבר לשטחה הפיזי ונמדד על פי הנוחיות והנוחות הקיימת בבניין. נמצא כי הקבלנים הפרו את חוק המכר תשכ"ח 1968 ואת חוק החוזים תשל"ג-1973, המדגישים שניהם את עקרון תום הלב ומשא ומתן הוגן. בנוסף, ציין בית המשפט כי הרוכשים התנגדו מיד לבנייה וביקשו סעדים משפטיים. בעקבות זאת נדחה הערר, והקבלנים חויבו להרוס את המשרד ולכסות את הוצאות המשפט של הרוכשים.