דנ"א 7923/07

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית עתירה לדיון נוסף בפסק דין קודם של בית המשפט העליון בערעורים נגדיים בעניין פיצוי כספי לעותר המעורב בתאונת דרכים. פסק הדין הראשוני הכיר במצבו הרפואי הקשה של העותר וקבע את הפיצוי המגיע לו. שני הצדדים ערערו על פסק דין זה לבית המשפט העליון, שהביא לקבלה חלקית של הערעורים. פסק דינו של בית המשפט העליון הורה על תיקונים בחישוב החיסכון הנובע משהותו של העותר במוסד, וביטל את חיוב האגרות בגין הפיצוי המיוחס, בין היתר, למימון הוצאות מוסדיים. העתירה הנוכחית בפני בית המשפט מבקשת דיון נוסף בפסק דין זה, ומעוררת שתי שאלות משפטיות עיקריות. הראשון מתייחס לביטול אגרות בגין דמי אשפוז, שנטען על ידי העותרים כי הוא סותר את הכלל לפיו הפיצוי שייך לנפגע. השאלה השנייה עניינה החלת עקרון "הקופה המשותפת" בחישוב החיסכון מקיום וצריכה של העותר. העותרים טוענים כי הדבר מוביל לתוצאות בלתי צודקות בעניינם. בנוסף, ביקשה לשכת עורכי הדין להצטרף להליך כ-amicus curiae, תוך התמקדות בשאלת קביעת שכר טרחת עורך דין. עם זאת, בית המשפט אינו מוצא עילה לדיון נוסף. מובהר כי פסק הדין הקודם לא קבע כללים חדשים לעניין שכר טרחת עורך דין או עקרון "הקרן המשותפת". הקביעה לבטל את דמי האשפוז התבססה על היעדר מחלוקת בין הצדדים בנוגע להוצאה זו – ממצא עובדתי. זאת ועוד, יישום שיטת "הידיים" בפסק הדין, המביאה בחשבון את מצבם הכלכלי המשותף של העותר ובן זוגו, אינו מהווה גם הוא פסיקה חדשה. לפיכך, העתירה לדיון נוסף, בהיותה נטולת פסיקות משפטיות בעלות השלכות כלליות, נדחית.