בג"צ 6637/16

תקציר

החלטת בית המשפט עסקה בשאלה האם למדינת ישראל יש סמכות לקבוע תנאי סף לתפקיד מנהל בית חולים, ובפרט לחייב את המועמד להיות רופא מורשה. בית המשפט ניתח את המסגרת החוקית, לרבות חוק שירות המדינה וסעיף 26 לפקודת בריאות העם. בעתירה נטען כי הפקודה מאפשרת לשקול מועמדים שאינם רופאים לתפקידי מנהל בתי חולים, וכי קביעת רף כזה על ידי המדינה היא בלתי מורשית ומנוגדת לכוונת המחוקק. דעת הרוב, בראשות השופט פוגלמן, קבעה כי למדינה שיקול דעת רחב לקבוע תנאי העסקה, לרבות דרישת רישיון רפואי למנהלי בתי חולים, ולא מצאה מגבלה חקיקתית מפורשת נגדה. ההחלטה הדגישה כי בעוד שהפקודה אפשרה למי שאינם רופאים לנהל בית חולים, היא לא מנעה מהמדינה להעדיף רופאים בתפקידים מסוימים, ובכך אישרה את בחירת המדיניות של המדינה כסבירה. השופט מזוז חלק על כך, וטען כי שינוי החקיקה שנועד לאפשר למי שאינם רופאים צריך למנוע דרישות סף כאלה, תוך שימת דגש על שוויון הזדמנויות וביקורת על הדבקות הנוקשה של המדינה בנורמה הקודמת. הרוב תמך בשיקול דעתה של המדינה בהחלטת העסקה זו, וציין כי אף שכישוריה של העותרת ראויים לציון, אין בהם כדי להצדיק פסילת יתר של המדיניות שהעדיפה רופאים כמנהלים בבתי החולים הממשלתיים. פסק הדין עסק בשאלה האם תנאי סף זה פוגע בזכויות חוקתיות, ובסופו של דבר קבע כי אין הוא מהווה פגיעה בלתי סבירה בחופש העיסוק, בהתחשב בפררוגטיבה המנהלית הכרוכה בכך ובשיקול הדעת הרחב שהוקנה למדינה היסטורית בעניינים אלה.