בש"פ 1008/11

תקציר

הכרעת הדין היא ביחס למקרה בו הואשם המערער במספר עבירות, בהן קשירת קשר לביצוע פשע, חבלה בנסיבות מחמירות בכוונה והחזקת סכין. האישומים נובעים מאירוע בו המערער, יחד עם שניים נוספים, תקפו לכאורה את המתלוננת סמוך למרפאה בדימונה. המערער ערער על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע להאריך את מעצרו עד תום ההליכים. בערעור נטען כי למתלונן עבר פלילי משמעותי יותר וכי המערער נדקר על ידי המתלונן במהלך האירוע. הם הציעו חלופת מעצר, שכללה מעצר בית במקום מרוחק מהמתלונן, בפיקוח ערבים, ובתנאים מחמירים הכוללים ערבות גבוהה ופיקוח אלקטרוני. המדינה טענה כי מדובר בעבירת אלימות חמורה המהווה סכנה לציבור. לאחר עיון בתיק ושקילת הטענות, החליטה השופטת לקבל את הערעור בפרמטרים מסוימים. השופט הדגיש את הצורך בטעמים טובים לסטות מהמלצתו השלילית של שירות המבחן והכיר בכוונת המחוקק של חוק המעצר. הם הגיעו למסקנה כי החלופה המוצעת, בתנאים מחמירים, יכולה להפחית את הסיכון לציבור. השופט ציין את העמימות סביב האירוע ואת התנהלותו הטובה של המערער בשבע השנים האחרונות, שכללה מעשי חסד. עם זאת, השופט הכיר גם במסוכנות העבירה וב"תת-תרבות הסכינים". בסופו של דבר, הוחזר התיק לבית המשפט המחוזי על מנת שיבחן את החלופה המוצעת ויקבע האם יש בה כדי להקל על הסכנה הנשקפת מהמערער. בית המשפט המחוזי הונחה לבחון היטב את החלופה ולהציב תנאים מחמירים, לרבות ערבות גבוהה, פיקוח אלקטרוני והגבלת תנועה. המערער הוזהר כי כל הפרה של התנאים תביא למאסר חוזר. עד לקבלת החלטה חדשה, יישאר המערער במעצר.