ב"ל 7525-04-22

תקציר

בית המשפט דחה את תביעת התובע כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי לגבות חוב הנובע מתשלום מופרז של דמי פגיעה. סמכותו של המכון לתבוע תשלומים אינה מותנית בחוסר תום לב של מקבל התשלומים אלא נתונה לביקורת שיפוטית. במקרה זה, בית המשפט מצא כי החלטת המכון הייתה סבירה. לתובע היו הזדמנויות רבות להציג את טענותיו בפני ועדת המכון ולא הצליח להראות שינוי נסיבות שיצדיק ביטול חוב נוסף. החלטת הוועדה נומקה כראוי, וניתנה לתובע הזדמנות הוגנת להציג את טענותיו בכתב, דבר המייתר את הצורך בטיעונים בעל-פה. בנוסף, קבע בית המשפט כי תקופת ההתיישנות האזרחית אינה חלה על הליך גביית החובות של המכון. משכך, נדחתה התביעה, והתובע חויב בהוצאות המכון. לשני הצדדים יש זכות לערער על ההחלטה בתוך 30 יום.