ע"א 4429/19

תקציר

פסק הדין המדובר הוא עיכוב ביצוע חלקי של פסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק הפקעת מקרקעין. המשיבים תבעו פיצויים בגין שלוש חלקות קרקע ליד כרמיאל שהופקעו בשנת 1976, ובית המשפט המחוזי פסק לטובתם והורה למדינה לשלם להם פיצויים בסך של כ-2 מיליון ₪ וכן הוצאות משפט. המדינה ערערה על פסק הדין וביקשה עיכוב ביצוע, עד לתוצאות תיק אחר (איסמעיל) שעסק בסוגיה דומה. השהייה הזמנית בוטלה לאחר מתן פסק דין איסמעיל, והמדינה הגישה בקשה זו. המדינה טוענת כי סיכוייה להצליח בערעור טובים משום שפסיקת בית המשפט המחוזי אינה עולה בקנה אחד עם הלכת איסמעיל, וכי ייגרם לה נזק כספי בלתי הפיך אם פסק הדין לא יעוכב. המשיבים מתנגדים לבקשה, בטענה כי סיכויי המדינה לערער הם מזעריים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתם. עוד הם טוענים כי על המדינה לשלם לפחות את הסכום הבלתי מעורער לאלתר. לאחר ששקל את הטענות, החליט בית המשפט להיעתר לבקשה בחלקה. פסק הדין יעוכב רק ביחס לסכום העולה על 225,748 שקל, והמדינה תשלם בשלב זה 20,000 שקל משכר הטרחה שנפסק. החלטה זו התקבלה בעיקר בשל פסק הדין בעניין איסמעיל והחלטות דומות שהורו על עיכוב ביצוע במקרים דומים, וכן בשל נכונות המדינה לשלם את הסכום שאינו שנוי במחלוקת באופן מיידי. הבקשה מתקבלת בחלקה, וכל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות בקשר לבקשה זו.