פש"ר 1824/08

תקציר

בית המשפט קבע כי בקשת חייב לסילוק מלא ולפטור מכל החובות הנתבעים, לרבות חובות מזונות המגיעים למוסד לביטוח לאומי, נדחית. החייב טען כי על בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו לכלול את חוב המזונות בהפטר בשל נסיבות אישיות, כגון גיל, מצב בריאותי לקוי ונכות, וכן גילו של מקבל המזונות שהוא כיום בגיר, ומשך הזמן שבו החוב נפרע. בית המשפט אמנם הכיר בנסיבותיו של החייב, אך הסכים עם עמדת המוסד לביטוח לאומי לפיה צו ההפטר אינו חל על חובות מזונות. בית המשפט הדגיש כי תכליתו של חוק הבטחת תשלומים היא להבטיח את שלומם של התלויים ולא לפטור את החייב מחובותיהם. עוד ציינה השופטת כי במקרה זה לא היו שיקולים מיוחדים המצדיקים חריגה מהתקדים המשפטי שנקבע וכי הנסיבות שהוצגו אינן חריגות דיין בהשוואה למקרים אחרים. משכך, קבע בית המשפט כי הפטור מחובות אינו חל על חוב המזונות המגיע למוסד לביטוח לאומי.