ת"א 22438-09-24

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה לסעד זמני מבלי לשמוע כלל את טענות המשיבים. ההחלטה מבוססת על כמה סיבות. ראשית, חל שיהוי משמעותי בהגשת הבקשה, המערער את תחושת הדחיפות הנדרשת לסעד זמני. שנית, סיכויי הצלחת תביעת המבקש נמוכים, שכן פסק הדין הנדון ניתן בהסכמת הצדדים, וביטול פסקי דין כאמור מחייב טעמים כבדי משקל בשל החשיבות של עידוד פשרות בהליכים משפטיים. טענות המבקש נראות יותר כערעור על פסק הדין, שהיה צריך להיות מובא בפני ערכאה אחרת, ואין בהן כדי להצביע על פגמים כלשהם בהסכמה עצמה. שלישית, מאזן הנוחות אינו לטובת המבקש, שכן פרויקט הפינוי-בינוי משרת את זכויותיהם של בעלי בתים משותפים אחרים ומשרת אינטרס ציבורי. כמו כן, המבקש לא פנה לבית המשפט, לא גילה כי פסק הדין ניתן בהסכמה ולא צירף מסמכים רלוונטיים. לפיכך, הבקשה לסעד זמני נדחית לגופה, ועל המבקש לנמק עד למועד שנקבע מדוע אין לדחות את ההליך העיקרי מאחר שלא הוגש לממונה.