ע"א 752/83

תקציר

עניינו של פסק הדין בחלקת קרקע שמכרו הורי המשיב למערערת בשנת 1961. לאחר מות הוריה, תבעה המשיבה את הקרקע והביאה ראיות בעל פה להסכם בכתב, שכן המסמך אבד. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיב, והוביל לערעור זה. בית המשפט העליון אישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, והסכים כי ניתן לקבל עדות בעל פה בהיעדר המסמך, שלא אבד בזדון. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי תביעת המשיב לא התעכבה, שכן לא הייתה כל אינדיקציה לוויתור או הזנחה, ומצבם של המוכרים לא הורע עקב השיהוי. טענותיהם השונות של המערערים, לרבות אלה הנוגעות למהימנות ולהתיישנות, נדחו אף הן. יש לציין כי בית המשפט התיר ראיות בעל פה להוכחת תוכנו של המסמך האבוד, תוך שהוא מצטט פסיקות קודמות. ההחלטה, שהתבססה על העובדות שהוצגו, הצדיקה את תביעת המשיב לקרקע. בית המשפט העליון דחה אפוא את הערעור והורה למערערים לשלם למשיב סכום של 3,000 ₪, בתוספת ריבית והצמדה ממועד פסק הדין ועד ליום התשלום.