עת"מ 1510/08

תקציר

העותר, עורך דין מתמחה, ביקש מבית המשפט להורות ללשכת עורכי הדין להכיר בשלושה חודשי התמחות שלא אושרו בשל טעות מנהלית. העותר טען כי עשה את כל הסידורים הנדרשים אך עובד המשיב לא הודיע לו כי האישור לא התקבל. המשיב טען כי הבקשה להתמחות התקבלה מעבר ל-15 הימים הנקובים מתחילת ההתמחות וכי שיחותיה של העותרת עם עובדתה היו בעניין אחר. לפיכך, על פי כללי לשכת עורכי הדין, ניתן היה לאשר את העותר רק לשלושה חודשי התמחות לכל היותר. השופט בחר שלא להכריע במחלוקת העובדתית בין הצדדים והצביע על כך שבראש ובראשונה הייתה זו טעותו של העותר בכך שלא דאג לאישור התמחותו. יתרה מכך, הדגישה השופטת כי יש לפעול על פי כללי לשכת עורכי הדין, שהיו דומים לכללים נוקשים קודמים שעמדו באתגרים משפטיים. השופט הכיר בכך שמצבו של העותר אוהד, אך בסופו של דבר דחה את העתירה והדגיש כי החוק והכללים קובעים בבירור כי ניתן לגשת לבחינות רק לאחר תקופת ההתמחות. השופט הזכיר גם פסיקות קודמות של בג"ץ שסירבו להתערב במקרים דומים. לפיכך, הוחלט לדחות את העתירה, כלומר החלטת לשכת עורכי הדין עומדת בעינה, והעותר יצטרך להשלים את התמחותו לפני הבחינות.