ע"ע 7594-12-13

תקציר

פסק דין זה דן בערעורו של רופא שיניים המועסק על ידי קופת חולים, בדבר אופן חישוב שכרו בהתאם למדיניות הקופה לנכות "הוצאות מעבדה מראש". רופא השיניים טען כי שיטת החישוב של קופת החולים אינה עומדת בחוזה העבודה. הקרן טענה כי יש לפרש את החוזה כמתיר ניכוי שיעור קבוע מראש בגין הוצאות מעבדה, ולא חישובים רטרואקטיביים פרטניים. בית המשפט בחן את הפרשנות הלשונית של החוזה, ומצא כי משתמע ממנה קשר סביר בין סכום הוצאות המעבדה לבין העלויות הצפויות בפועל. חובת תום הלב של הקרן כלפי העובד, לצד הפרשי השכר המהותיים הנובעים מפרשנותם, חייבו אותו להציג נתונים בשקיפות. באשר לטענת ההסכמה, מצא בית המשפט כי אמנם רופא השיניים ידע שהקרן מנכה מראש "הוצאות מעבדה" על בסיס מחירון הטיפולים, אך אין בכך משום הסכמה לניכויים גבוהים יותר מההוצאות בפועל. בית המשפט הגיע למסקנה כי פרשנות הקרן לחוזה אינה סבירה וכי רופא השיניים לא הסכים לשיטת הניכוי. לפיכך, הערעור נדחה. דעות חלוקות הדגישו כי מטרת החוזה הייתה לקבוע שיטת חישוב שכר אחידה וכי רופא השיניים ידע על שיטת הניכוי והסכים לה.