ת"א 1647-02-23

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לבקשה לצו מניעה זמני לעיכוב הליכי בוררות בין חברה למועצה עירונית, הנובעת מסכסוך על עבודות פיתוח. על בית המשפט לשקול גורמים שונים בבואו להחליט על סעד זמני, ובראשם סיכויי הצלחת התביעה ומאזן הנוחות. במקרה זה טענה המועצה כי הבוררות מותנית בהשלמת עבודות הפיתוח, שלא נעשו. עם זאת, בית המשפט מצא כי המועצה לא הציגה ראיות משכנעות לתמיכה בטענתה וכי התנהלותה שלה סותרת את טענותיה. בנוסף, בית המשפט לא השתכנע מטענות המועצה להתנהגות עוינת מצד הבורר. באשר למאזן הנוחות, קבע בית המשפט כי לשני הצדדים צפויים נזקים פוטנציאליים דומים, כספיים באופיים. כתוצאה מכך נדחתה הבקשה לצו מניעה זמני, והמועצה חויבה לכסות את הוצאות החברה. ההחלטה ניתנה שלא בנוכחות הצדדים והתייחסה רק לבקשה לסעד זמני, מבלי לפגוע לגופו של התיק העיקרי.