רע"א 5445/01

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לביטול פסק בורר על יסוד הפרת סעיף 24(2) לחוק הבוררות, המאפשר ביטול אם פסק הבוררות "ניתן על ידי בורר שלא מונה כדין". המחלוקת נבעה מהסכם שכירות מקרקעין בין המערערים לבין המשיב. כאשר התעוררה מחלוקת חדשה בנוגע לחוזה השכירות, הסכימו הצדדים ליישב אותה באמצעות בוררות. הבורר מונה על ידי ראש לשכת עורכי הדין לבקשת המשיב. ללא ידיעת הצדדים, הייתה תלויה ועומדת תלונה משמעתית נגד הבורר. לאחר שהבורר נתן את פסק הבוררות, ביקש המשיב לבטלו עם היוודע דבר התביעה. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיב, אך בית המשפט העליון הפך את ההחלטה והורה לבית המשפט המחוזי לדון מחדש בתיק. בית המשפט העליון קבע כי בעוד שקובלנה משמעתית אינה פוגעת ביכולתו של עורך דין לעסוק במקצוע, יש ליידע את הצדדים על כל תלונה כזו טרם מינוי בורר. מאחר שהבורר היה כשיר כראוי, מינויו היה תקף. בית המשפט קבע, כי לא ניתן לבטל פסק בוררות רק על סמך עובדות שהתגלו לאחר המינוי, וכי שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא בחן עילות ביטול אחרות שהציג המשיב. הערעור התקבל, והתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לדיון נוסף.