ס"ק 12605-03-19

תקציר

בית המשפט החליט כי בקשת המדינה תתקבל, ובקשת האיגוד תידחה. בית המשפט הדגיש כי החלטה זו התקבלה מתוך הבנה כי תביעות נדחות על הסף על הסף, וכי פתרון סכסוכים לגופן תמיד עדיף. טענת האיגוד התבססה על ההנחה שתשלום המענקים לרופאים היה חלק מהסכם קיבוצי בעקבות שביתת הרופאים ב-2011. עם זאת, בית הדין מצא כי מסמך המענקים משנת 2011, ובהרחבה חוזר המענקים משנת 2018 עליו ערער ארגון העובדים, אינם חלק מהסכם קיבוצי כלשהו. במקום זאת, הם סווגו כמסמכי מדיניות המתארים את התמריצים של הממשלה לרופאים לעבוד בתחומים מיוחדים מסוימים או באזורים פריפריאליים. משכך, קבע בית הדין כי לבית הדין לעבודה אין סמכות לדון בעניין זה, וכי מחלוקת האיגוד בנוגע לתחולת חוזר 2018 אינה מהווה מחלוקת על הסכם קיבוצי או הפרת החוק. בית המשפט הכיר בכך שלמדינה עשויה להיות חובה להתייעץ עם ארגון העובדים בטרם תשנה את מדיניותה בנוגע למענקים, אך לא התייחס לשאלה זו. לבסוף, הדגיש בית הדין כי אין לפרש את פסק הדין הקודם בבג"ץ בן אריה כתקדים לפיו כל הטענות בעניין מענקי רופאים צריכות להידון בבית הדין לעבודה.