ת"פ 59631-12-13

תקציר

הנאשם הואשם בפריצה לבניין שאינו למגורים ובגניבה לאחר שנפרץ עסק הזכוכית של בנימין גרשוביץ ונגנבו מספר כלים. במהלך החקירה נמצאו בזירה שתי דגימות DNA של הנאשם – אחת בצד החיצוני של החלון המשמש לכניסה ואחת בתוך העסק על קרש. הנאשם הודה באשמה אך טען כי מצבו הרפואי מנע ממנו לבצע את העבירה. עם זאת, השופט מצא אותו אשם בשני האישומים. השופטת ביססה את פסיקתה על עדותה המהימנה של המתלוננת ועל ראיות פורנזיות, לרבות שתי דגימות הדנ"א, שההסתברות שלהן הייתה נמוכה מאוד לטעות. השופט דחה את טענת הנאשם כי מצבו הרפואי מנע ממנו לבצע את העבירה, וציין כי הוא יכול היה ללכת ואף נראה עומד והולך ללא הגבלות לאחר האירוע. יתר על כן, השופט מצא את גרסת הנאשם לאירועים מלאת סתירות ושקרים, בעוד שראיות התביעה היו עקביות ומהימנות. בסופו של דבר, השופט הגיע למסקנה כי דגימות הדנ"א של הנאשם, שנמצאו במקומות שונים בזירה, מצביעות בבירור על אשמתו. היעדר הסבר מתקבל על הדעת להימצאות הדנ"א שלו בזירה, יחד עם ראיות התביעה, לא הותירו ספק לגבי אחריותו לפריצה ולגניבה. לפיכך, הרשיע השופט את הנאשם בפריצה לבניין שאינו למגורים ובגניבה, אך זיכה אותו מאשמת היזק בזדון לרכוש, שכן החלון הוזז ולא נשבר.