עע"מ 3493/06

תקציר

התיק נסוב סביב השאלה האם המשיבים, קרן פנסיה ואגד, אגודה שיתופית העוסקת בתחבורה, נחשבים ל"רשות ציבורית" לפי חוק חופש המידע ולפיכך מחויבים לגלות מידע מסוים למערערים, שהם גמלאי אגד וחברי קרן הפנסיה. בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו קבע כי המשיבים אינם רשויות ציבוריות, ודחה את העתירה לגילוי מסמכים. המערערים ערערו על החלטה זו. בית המשפט העליון, לאחר שניתח את מאפייני המשיבים ואת הגדרת "רשות ציבורית" בחוק חופש המידע, הסכים עם החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים. נמצא כי המשיבים אינם נופלים תחת אף אחת מעשר החלופות המנויות בהגדרה, ובפרט חלופה (10), שכן שר המשפטים לא קבע כי יש לראות בהן רשויות ציבוריות. בית המשפט דן גם בתחולתן של חלופות (1) ו-(8) להגדרה, ומצא כי קרן הפנסיה, אף שהיא נמצאת תחת פיקוח הדוק של הממשלה ומאושרת על פי חוק, היא עדיין חברה פרטית ואינה זכאית גם לחלופות אלה. זאת ועוד, בית המשפט העליון דחה את טענות המערערים בנוגע לתצהיר שהגישה קרן הפנסיה, וקבע כי הוא הוכן והוגש כדין בהתאם לתקנות הפרוצדורליות. עוד קבע בית המשפט כי אין צורך לאפשר את חקירתו של המצהיר, שכן העובדות אינן שנויות במחלוקת. משכך, אישר בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים, דחה את העתירה והורה למערערים לשלם לכל אחד מהמשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.