עת"מ 6513-11-13

תקציר

פסק הדין דן בתקנות הנוגעות להגשת עתירות מנהליות, תוך התמקדות ספציפית במגבלות הזמן להגשתן. על פי תקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), יש להגיש עתירות תוך המועדים הקבועים בחוק, או אם לא נקבעו, בתוך 45 ימים מיום פרסום ההחלטה כדין, או מיום קבלת ההודעה על ידי העותר, או שנודע לו על ההחלטה - לפי המוקדם מביניהם. לבית המשפט נתונה הסמכות להאריך מועדים אלה, אותם ישקול על סמך דיני השיהוי הכלליים, תוך בחינת השיהוי הסובייקטיבי והאובייקטיבי, וכן כל פגיעה בשלטון החוק שעלולה להתרחש אם לא תינתן ההארכה. במקרה זה, הגישו המבקשים בשני ערעורים אזרחיים נפרדים את עתירותיהם באופן משמעותי לאחר קבלת ההחלטה בנושא. בית המשפט מצא כי היה שיהוי סובייקטיבי, שאינו מוצדק, ואף שהיה שיהוי אובייקטיבי כלשהו, לא נגרם למשיבים כל נזק. הנושא המרכזי היה מבחן השיהוי השלישי, הנוגע לפגיעה בשלטון החוק. בית המשפט הכיר בסוגיות התכנוניות המשמעותיות בהחלטה, ובלחץ שהופעל על הוועדה לאשר את התוכנית למרות חששות אלה, שהביאו לפגיעה פוטנציאלית בזכויותיהם של בעלי קרקעות פרטיים. בית המשפט ראה בכך סיבה מספקת להיעתר לבקשה להארכת מועד, מה גם שהליכי התכנון לא התקדמו בפועל, והייתה נכונות לנהל משא ומתן מצד המשיבים. לפיכך, הבקשות להארכת המועד להגשת העתירות התקבלו, כאשר התשובות לעתירות אמורות להתקיים באמצע ספטמבר 2017, והדיון נקבע לאוקטובר.