רע"א 3716/09

תקציר

בהחלטה בעניין בקשת הדחייה הגיע בית המשפט למסקנה כי רשות ערעור תינתן רק במקרים נדירים של שאלות משפטיות או ציבוריות משמעותיות החורגות מהאינטרסים הפרטיים של הצדדים, כפי שהותוו במקרה קודם. לאחר עיון מדוקדק בבקשה ונספחיה, דחה בית המשפט את הבקשה משום שלא הוצגה בה שאלה בעלת חשיבות מספקת כדי להצדיק ערעור, והמבקשים עצמם לא טענו אחרת. הבקשה התמקדה בעיקר בעובדות ספציפיות של המקרה, והזמינה את בית המשפט להתערב בממצאים עובדתיים הקשורים לרשלנות, אשר התבססו על חקירה עובדתית מקיפה של טענות הצדדים. ככלל, קשה לערכאת ערעור להתערב בממצאים אלה אלא אם כן זוהתה טעות ברורה, או שהעובדות מצביעות על כך שהחלטתו של בית משפט קמא לא הייתה מבוססת. הן בית משפט השלום והן בית המשפט המחוזי בחנו עובדות אלה, ונקבע כי אין צורך בהתערבות. בנוסף, טענות עובדתיות חדשות, כגון הטלת ספק באמיתותה של חשבונית, לא הותרו בשלב זה של הערעור, שכן ניתן היה להציגן קודם לכן בבדיקת נאותות. טענת המבקשים למזעור נזקים לא הוצגה כראוי; הם טענו במעורפל כי המשיב מס' 1 לא התלונן על רטיבות טרם הוצאת המחאה, מבלי להוכיח כראוי כי המשיב מס' 1 לא הפחית נזקים בכך שפעל לתיקון ליקויים. טענה זו הייתה צריכה להיות מפורשת, ומשכך, החלטת בית משפט השלום שלא לדרוש התחשבות בהפחתת נזק נמצאה ראויה. משכך, הבקשה נדחתה, והמבקשים חויבו לשלם למשיב מס' 1 הוצאות בסך 15,000 ₪.