ה"פ 17357-06-12

תקציר

פסק הדין דוחה את טענת העותרת לביטול פסק דין שאישר הסכם פשרה בדבר בעלות בדירה. העותר טען כי עורך דינו לשעבר חרג מסמכותו בהסכמתו לפשרה, שכן העותר הורה לו בעבר שלא להתפשר ללא הסכמתו. עם זאת, בית המשפט מצא כי טענותיו של העותר לא היו משכנעות ועמדו בסתירה להתנהלותו שלו במהלך הדיון בו הושגה הפשרה. גרסתו של המשיב לאירועים, לפיה העותר הסכים מרצונו להסדר הפשרה, הועדפה. העותר לא הביא ראיות מספיקות להוכחת טענותיו, ועדותו סותרת את זו של שותפו העסקי. זאת ועוד, הימנעותו של העותר מלזמן את עורך דינו לשעבר כעד שיתמוך בטענותיו פעלה נגדו. חזקת התוקף של פסק הדין, יחד עם התנהלותו של העותר והנסיבות בהן הושגה הפשרה, הביאו את בית המשפט למסקנה כי העותר אכן הסכים להסכם. משכך, נדחתה הבקשה לביטול פסק הדין, והעותר חויב בהוצאות המשפט של המשיב.