ת"פ 61551-05-16

תקציר

פסק הדין מפרט את העונשים המוטלים על חברה ושני נושאי משרה בה (נאשמים 2 ו-3) בגין אי העברת ניכויים משכר העובדים ליעדם, קרי קרנות הפנסיה שלהם. החברה ונושאי המשרה בה הודו באשמה בעבירות אלה. העבירות בוצעו על פני תקופה של ארבע שנים והשפיעו על שישה עובדים, מה שהוביל לסך של 204 יחידות עבירה. בית הדין שקל את חומרת העבירות, את כוונת המחוקק מאחורי דיני העבודה המגנים ואת נסיבותיהם האישיות של הנאשמים. נקבע כי יש לראות בעבירות אירוע בודד ולא מספר אירועים נפרדים. טווח הענישה המתאים נקבע על 10% עד 50% מהקנס המרבי המותר בחוק על אירוע בודד. טווח זה התבסס על משך ביצוע העבירות, מספר העובדים המעורבים והקשיים הכלכליים אליהם נקלעו הנאשמים. בית המשפט החליט על רף נמוך יותר בטווח הענישה בשל הודאתם של הנאשמים באשמה, היעדר הרשעות קודמות, ניסיונותיהם לתקן את המצב ונסיבות כלכליות ואישיות. נאשמת 1, החברה, נקנסה ב-113,000 ₪ ואילו נאשמים 2 ו-3, נושאי המשרה, נקנסו ב-56,500 ₪ כל אחד. הקנסות ישולמו ב-24 תשלומים שווים, וכן על הנאשמים לחתום בתוך 60 יום על התחייבות להימנע מעבירות נוספות לפי חוק הגנת השכר למשך שנתיים, בסך 282,500 שקל. בית המשפט קבע כי פסק הדין יינתן בהעדר הצדדים, והוא ניתן ביום 30.1.2018.