ת"צ 74731-12-20

תקציר

פסק הדין דן במסגרת הנורמטיבית להוספת ראיות חדשות ולהרחבת החזית בתגובה כתובה בהליך ייצוגי. בפסק הדין נקבע כי על המבקשים להגיש ראיות יחד עם הבקשה הראשונית, והגשת ראיות מאוחר יותר ללא הצדקה מהווה חריגה מהנורמה. עם זאת, לבית המשפט שיקול דעת להתיר ראיות נוספות, במיוחד אם הן תורמות לגילוי האמת. בתובענות ייצוגיות, על המבקשים לבסס את טענותיהם מבחינה משפטית ועובדתית, ותשובות לתשובות הנתבע לא יכללו חומר שהיה אמור להיות חלק מהבקשה המקורית ללא אישור בית המשפט מראש. בית המשפט פירט קריטריונים לקביעת תגובות ישירות לטענות הגנה, והבחין בינן לבין הרחבות בלתי קבילות של טענות התובע. בהתייחסה למקרה הספציפי שלפנינו, דנה השופטת בבקשה לצרף ראיות נוספות לתגובת התובע ובבקשה למחיקת חלקים מהתגובה. השופט דחה את הבקשה לצרף ראיות נוספות, וקבע כי המסמכים אינם רלוונטיים וכי היה על המבקש לכלול את התמונות בבקשה הראשונית מבלי לספק הסבר מניח את הדעת להיעדרותן. לגבי בקשת המחיקה, השופט קיבל אותה חלקית. הם דחו את טענת הנתבעים כי יש למחוק את התגובה כולה בשל אורכה, ומצאו אותה סבירה, אם כי ארוכה. עם זאת, השופט הורה למחוק סעיפים ספציפיים בתגובה שהיוו הרחבה בלתי מותרת של טענות התובע. אלה כללו סעיפים המעלים טענות משפטיות ועובדתיות חדשות שלא הוזכרו בבקשה הראשונה, לרבות טענות בדבר פרשנות סעיף 1 לתוספת השנייה לחוק התובענות הייצוגיות, תפקידה של ויקטורי במכרז והפרת החובה הנטענת של המשיבים באי פרסום רשימת סניפים. השופט הורה לתובע להגיש תגובה מתוקנת בתוך שבעה ימים ופסק לנתבעים הוצאות בסך 1,500 שקל.