ע"פ 1127/06

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פרי ערעור שהגישה הוועדה המחוזית לתכנון ובניה חיפה (המערערת) על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה. המשיבים הורשעו במספר עבירות הקשורות לעבודות בנייה למגורים ללא ההיתרים הנדרשים ובניגוד לצווי הפסקה שיפוטיים. בית משפט קמא הטיל על המשיבים קנסות ומאסר על תנאי. הן המערער והן המשיבים ערערו על גזר הדין. המערער טען כי עונשו של בית משפט קמא היה קל מדי ואינו משקף את חומרת העבירות, במיוחד נוכח היקף הבנייה וההפרות החוזרות ונשנות של צווי בית המשפט. הם ביקשו קנסות גבוהים יותר ואף מאסר למשיבים. מנגד, טענו המשיבים כי מעשיהם נבעו מהיעדר תכנית מתאר ליישובם, דבר המקשה על קבלת היתרי בנייה חוקיים. הם גם טענו לאפליה, וציינו כי כתבי אישום כאלה מוגשים בדרך כלל על מבנים מסחריים. שופטת הערעור דחתה את שני הערעורים, והסכימה עם גזר דינו של בית משפט קמא, אשר איזן בין חומרת העבירות – לרבות הזלזול בצווי בית המשפט והבנייה הענפה – לבין נסיבותיהם האישיות של המשיבים והמצב התכנוני הייחודי ביישובם. השופט הדגיש את התכלית המרתיעה של הענישה בגין עבירות מסוג זה ואת הצורך להיאבק ב"מגפת המדינה" הקשורה לבנייה בלתי חוקית. השופט הגיע למסקנה כי העונשים שהוטלו על ידי בית משפט קמא היו ראויים ודחה את שני הערעורים, תוך שמירה על הקנסות ועל תנאי.