פש"ר 2043/01

תקציר

התיק סובב סביב סכסוך הנוגע להעברת מניות בשתי חברות: טסים וגן אורנים. טסים היא חברה לשירותי אירוח, וגן אורנים הוא בעל השליטה בה. בן-חור ל. מסחר ושירותים בע"מ מחזיקה בשליש ממניות טסים. היתר בבעלות שירותי אירוח, שבתורה נמצאת בבעלות רוב של גן אורנים. בן חור הגיש בקשה לביטול החלטת בית המשפט שאישרה הסדר נושים הכולל העברת מניות בשתי החברות. לטענתם, ההעברה פוגעת בזכות הסירוב הראשונה שלהם לפי תקנות התאגדות החברות, וכי לא נמסר להם על ההסדר. עם זאת, השופט מצא כי גרסתו של בן חור לאירועים אינה אמינה, ומאופיינת בסתירות וקביעות תמוהות. נקבע כי בן חור היה מודע להסדר הנושים ואף השתתף בניסוחו. עוד קבע השופט כי בן חור ויתר על זכות הסירוב הראשונה בהתנהלותו, שכן לא עמד על זכויותיו באופן מיידי ויצר מצג מטעה לפיו הוא מסכים להעברת המניות. יתר על כן, השופטת הדגישה כי זכות הסירוב הראשונה, אף שהיא חוזית וקניינית, אינה מוחלטת וכפופה לעקרון תום הלב. מצג השווא של בן-חור והעיכוב בעמידה על זכויותיו משתיק בדיעבד. בנוסף, קבעה השופטת כי שני ההסכמים הנוגעים לרכישת נכסי גן אורנים, לרבות מניות טסים, יצרו מכלול חוזי. לא ניתן היה לקבוע את שווי המניות בנפרד מהעסקה הכוללת, שהייתה כרוכה בתשלום לנושי גן אורנים. לאור ממצאים אלה נדחתה הבקשה לביטול החלטת בית המשפט. בן חור ומנהלם חויבו לשלם את הוצאותיהם ושכר טרחתם של שאר הצדדים המעורבים. עוד העירה השופטת כי כונס הנכסים הרשמי והמנהל המיוחד של נכסי גן אורנים גילו חוסר הגינות ואובייקטיביות בתמיכה בבקשתו של בן-חור. הם נצטוו לחלוק בעלויות של הצדדים האחרים.