ע"פ 3596/11

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים. המערער הודה בסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, בגרימת נזק ובהתפרעות. בערעור נטען כי בית המשפט המחוזי לא שקל די הצורך את הנסיבות המקלות הסובבות את המערער, כגון גילו הצעיר בעת ביצוע העבירה (14), לחץ חברתי מצד חבריו והיעדר עבר פלילי קודם. ההגנה ביקשה מבית המשפט לאמץ את המלצת שירות המבחן להימנע מהרשעת המערער. מנגד, הדגישה המדינה את הצורך בהרתעה ואת הדמיון בין עניינו של המערער לזה של נאשם אחר, וטענה כי ההרשעה צריכה לעמוד. שירות המבחן לנוער הגיש תסקיר מעודכן על המערער, חזר על התרשמותו החיובית והמליץ שלא להרשעה. עם זאת, בג"ץ קבע כי האינטרס הציבורי בהרשעת המערער גובר על נסיבותיו האישיות, חרף גילו הצעיר ועברו הנקי. זאת בשל חומרתן הרבה של העבירות, פוטנציאל הפגיעה בנפש וברכוש והצורך בגינוי ובהרתעה. זאת ועוד, בית המשפט לא שוכנע כי המערער הפנים את חומרת מעשיו, שכן מסר הצהרות סותרות לשירות המבחן. בסופו של דבר, הערעור נדחה, וההרשעה נותרה בעינה.