ת"א 1987/05

תקציר

הסכסוך הוא על חלקת קרקע בנתניה, בבעלות משותפת של התובעים והנתבעת מס' 1 (חברת נץ). נץ תבע את התובעים בשנת 1999 לפירוק השותפות ומינה כונסי נכסים לניהול הקרקע. במסגרת הליך פירוק השותפות הציע נץ לרכוש את חלקם של התובעים בקרקע תמורת 400,500 דולר, הצעה שהתקבלה. עם זאת, התובעים טענו כי בא כוחם, עו"ד יעקב תור, חתם בשמם על הסכם קומבינציה ללא ידיעתם או הסכמתם, והמיר את המכירה לעסקת שותפות. התובעים טענו כי ההסכם אינו תקף, בלתי סביר ומופר על ידי נץ מן היסוד ומקנה להם את הזכות לבטלו. מנגד, טענו הנתבעים כי תור היה מוסמך לחתום על ההסכם וכי התובעים היו מודעים לו. עוד טענו כי ההסכם סביר וכי השיהוי בהגשת בקשה להיתר בנייה מוצדק. בית המשפט פסק לטובת התובעים, וקבע כי תור חרג מסמכותו בחתימתו על הסכם הקומבינציה וכי התובעים לא היו מודעים לכך. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי תנאי ההסכם אינם בלתי סבירים, אך שאלה זו נותרה בעינה מאחר וההסכם נחתם ללא אישור מתאים. עוד קבע בית המשפט כי נץ הפרה מן היסוד את ההסכם בכך שלא הגישה בקשה להיתר בניה בתוך פרק הזמן שנקבע, וביטול ההסכם על ידי התובעים היה מוצדק. כתוצאה מכך, הכריז בית המשפט על ההתקשרות החוזית בין התובעים לנתבעים כבטלה והורה לנתבעים לשלם לתובעים הוצאות ושכר טרחת עורכי דין בסך 40,000 ₪ + מע"מ.