רע"א 6851/21

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס למחלוקת משפטית מורכבת בנוגע לחוב המיוחס ליצחק שעבי ז"ל וליורשתו, יעל שעבי, כלפי האגודה השיתופית שער אפרים. החוב נבע מזכותו של יצחק לרכוש מגרש במושב שער אפרים. לאחר שהחברה עברה פירוק, הועברו הזכויות בחוב ליעקב כשדי השקעות בע"מ (כשדי). שעבי טען כי החוב הוסדר בשל הסכם קודם הנוגע לחובות האגודה, במסגרתו הועברו זכויות החברים, ובהם יצחק, לבנק, ובכך נמחקו חובותיהם לבנק. על בסיס זה טען שעבי ל"פרעתי", זכות קיזוז לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל. רשם ההוצאה לפועל דחה את טענתו של שעבי, מה שהוביל את הצדדים להגיש ערעור לבית משפט השלום. בית משפט השלום פסק לטובתה של שעבי, קיבל את תביעתה "פרעתי" וקבע כי החוב לכלדי הוסדר. כשדי ערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, שקיבל חלקית את הערעור, וקבע כי רשם ההוצאה לפועל לא היה צריך לעסוק בטענת "פרעתי", אלא היה צריך לדון בה בבית משפט. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי טענותיה של שעבי שמורות, כלומר היא יכולה לעתור לבית המשפט לקבלת סעד. בנוסף, אישר בית המשפט את החלטת בית משפט השלום לדחות את ערעורו של כלדי בעניין הפחתת הריבית והצמדה. מאחר שלא היו מרוצים מפסק דינו של בית המשפט המחוזי, הגישו הצדדים בקשה לחופשה בערעור. שעבי טענה כי שגה בית המשפט המחוזי בקובעו כי תביעתה לא הייתה צריכה להיבחן על ידי רשם ההוצאה לפועל, ואילו כשדי טענה כי היה מקום לפסוק לה הפרשי ריבית והצמדה. בית המשפט העליון, לאחר שבחן את הבקשות ושקל את ההחלטות הקודמות, הגיע למסקנה כי יש לדחות את שתי בקשות רשות הערעור. בית המשפט הדגיש את היקף חופש הערעור המצומצם ב"גלגול הרביעי" של המקרה ואת הנסיבות הפרטניות שכבר נבחנו לעומק. בית המשפט לא מצא נסיבות נדירות או קיצוניות המצדיקות ערעור נוסף, והחלטות הערכאות הנמוכות יותר אושרו ללא כל צו בדבר הוצאות.