ב"ל 41451-09-19

תקציר

בית הדין קבע כי תביעת התובע כנגד הנתבע, בדבר הכרה בפגם בברכו כפגיעה בעבודה, נדחית. התובע, חשמלאי במקצועו, טען כי עבודתו כללה שימוש רב בסולמות ובמאמץ גופני, מה שהוביל למיקרוטראומה בברכיים. עם זאת, השופט הגיע למסקנה כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לתנועות ברכיים חוזרות ונשנות כנדרש בחוק. טענות התובע, שהתבססו על תצהירו ועדותו, לא שכנעו את בית המשפט כי תנועות אלה בוצעו ברציפות או בתדירות ובהיקף הנדרשים. יתר על כן, תיאורו של התובע את עבודתו היה חסר בהירות וספציפיות, במיוחד בכל הנוגע לתנועות ברכיו. לדברי השופטת, עבודתה של התובעת נראתה רציפה ודינמית, נעדרת את הרצף וההמשכיות הדרושים לביסוס תשתית עובדתית למיקרוטראומה. עבודה פיזית לבדה, הדגיש בית המשפט, אינה יכולה להיחשב מיקרוטראומה. לפיכך, התביעה נדחתה, ללא צו להוצאות, שכן מדובר בהליך של ביטוח לאומי. לשני הצדדים הזכות לערער על ההחלטה תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.